עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
כאן אפשר להיפגש עם פרפרים.
בכל מני סוגים של מפגשים.
להטביע את היופי של הפרפר בנשמה.
להיפגש עם הסיפור של הפרפר ודרכו ללמוד על יצירת היופי בחיים.
כמה היא לפעמים לא פשוטה ורצופה מאבקים ואיך אפשר להושיט יד כשרואים מישהו שנאבק לשרוד או לפרוח
או להפוך לפרפר

הי. אני מעיין.
ב 4 השנים האחרונות עסקתי בחינוך סביבתי. בין היתר כתבתי תכניות והשתלמויות להקמת גינות פרפרים ולגידול פרפרים, גידלתי פרפרים והקמתי גינות מושכות פרפרים. וכמו שאפשר להבין.....
הראש שלי מלא בפרפרים. גם הלב. ועכשיו גם הבטן כי אני מתרגשת.
יוצאת לדרך חדשה של עיסוק במה שאני אוהבת.
מוזמנים לעקוב ולהישאר מעודכנים.
מבטיחה שיהיה מעניין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
גינה  (3)
ילדים  (3)
פרפרים  (3)
גלמים  (1)
גן ילדים  (1)
גן ירק  (1)
זחלים  (1)
ארכיון
קישורים
פרפרים בבית
24/08/2017 21:40
maayan kappah
פרפרים, ילדים, גינה, זחלים
יום אחד יצאתי עם עינב - הבת שלי - לגינת ירקות החורף שלנו.
האביב התחיל להתקרב ואמרתי לה: "בואי נבדוק אם יש ביצים, או זחלים על הכרוב. אולי ניקח כמה ונגדל בבית"
עינב, כמובן התלהבה. היה לי חשוב שהיא לא תתאכזב אם לא נמצא אז אמרתי לה:
"אם לא נמצא היום, נוכל לחזור כל יום ולבדוק - עד שנמצא"
הגענו לגינה ועינב ניגשה לכרובית. על העלה הראשון שהיא הפכה כדי לבדוק - היה כתם צהוב עשוי מעשרות נקודות צהובות קטנות (בערך 100 ביצים)
בהתרגשות ושמחה רבה לקחנו את העלה הביתה, הכנו לו בית גידול מקופסה שקופה ריקה של עוגיות, יצרנו פתח אוורור מכוסה בבד טול להגנה והשארנו אותו במטבח.
 
יום או יומיים למחרת....בקעו זחלים זעירים מהביצים.
ידענו שצריך לדאוג לאספקה שוטפת של עלים טריים, אז עינב ואני שוב יצאנו לגינה - כדי לקטוף עלים למאכל - לזחלים שלנו.
ושוב... על העלה הראשון שעינב קטפה - היה כתם צהוב עם כמה עשרות ביצים. הפעם כבר התחלתי לדאוג. הזחלים עוד יגדלו ולא ידעתי איך אוכל לדאוג לכולם. כמובן שלקחנו הביתה גם את העלה הזה והכנו גם לו בית גידול מסודר. גם אותו שמנו במטבח.
אבל הסיפור חזר על עצמו. כל פעם שיצאתי עם עינב לגינה, אפילו שעכשיו כבר בדקנו את העלים לפני שקטפנו - חזרנו עם זחלים נוספים, או עוד ביצים!
התחלתי ליצור קשר עם כל מי שאני מכירה שעשוי לרצות זחלי פרפרים וולחלק כמה שיותר.
אחרי שחילקתי חלק ניכר - נשארתי עם 200 (!!!!) זחלים רעבים, כמו בספר, שכל היום אכלו עלים של כרובית ועשו המון קקי.

בשלב הזה, שיתפתי את הגננות של הבנות שלי - עינב וטלי - במתרחש והצעתי להגיע לבקר עם הזחלים, להסביר ולהראות לילדים.
כמובן שהרעיון התקבל בשמחה והתלהבות והגעתי לביקור עם הזחלים בגנים. הבנות שלי פרחו ועזרו לי כמו מדריכות קטנות, החזיקו בגאווה וללא פחד את הזחלים בידיים חשופות, הראו לילדים האחרים והסבירו להם איך צריך לטפל בזחלים.

תוך כדי טיפול בתינוקת קטנטנה ושתי ילדות לא מאוד גדולות, מצאתי את עצמי מתרוצצת בין הגינה לבית, לפינת הפרפרים (כבר הקצינו להם חצי מרפסת כי במטבח הם תפסו המון מקום), מנקה להם את הקקי, מחליפה להם עלים ישנים בעלים טריים וכל הזמן מוסיפה עוד קופסאות מאווררות כי הזחלים גדלו כל הזמן והיו צריכים עוד מקום.
אחרי כשבוע וחצי, התחילו להיגמר לי עלי הכרובית בגינה ואני התחלתי להתעייף.
ואז למזלי, הזחלים פתאום הפסיקו לאכול! הם האטו את הקצב עד לעצירה, טוו להם קורים דקיקים והפסיקו לנוע.
לא הבנתי מה קורה, אבל הלכתי לישון וכשקמתי בבוקר - הם הפכו לגלמים. כמעט כולם בבת אחת.
"עכשיו" הסברתי לעינב ולטלי, "נשאר לנו רק לחכות. נגיע כל יום למרפסת ונבדוק מה קורה עם הגלמים שלנו, עד שבסוף יבקעו פרפרים"

******המשך יבוא******************

3 תגובות
פרפרים בבית - חלק 2
29/08/2017 22:11
maayan kappah
פרפרים, ילדים, גינה, גלמים
בפרק הקודם.....!!!

השארתי אתכם עם הזחלים שלנו, שהפכו לגלמים ושנותר לנו רק לחכות שיבקעו מהם פרפרים.

קשה לתאר כמה מוזר התהליך הזה, גידול הזחלים וטיפול בהם ואז לראות איך הם הופכים מיצורים רעבים וזוחלים ללא הפסקה - לגושים קשים ודוממים, תלויים מתקרת בית הגידול השקוף שלהם.

חוויה מוזרה הדורשת איפוק ואמונה.

לפחות לא הייתי צריכה לנקות יותר קקי של זחלים 
קקי של זחלים

הגלמים

פינת הפרפרים במרפסת


בכל אופן, עבר בערך שבוע וכלום לא קרה.
המשכנו לשמור בקנאות על בתי הגידול - מכוסים בבד טול לאוורור ולהגנה מפני טורפים וטפילים וכל יום הלכנו לבדוק מה נשמע.
הבנות שלי כבר התייאשו. החתולה ניסתה מדי פעם לגלגל איזה קופסה אל הרצפה (וטופלה ביד נחושה) ורק אני המשכתי כל יום להגיע ולבדוק מה עם הפרפרים.
לקראת סוף השבוע, הכנתי את הגננות של הבנות שלי, שאולי ביום ראשון יהיו פרפרים ושאני רוצה להביא אותם לגן לעשות טקס שחרור.
אך לא באמת ידעתי אם זה יצליח - אם הפרפרים יתחילו לבקוע כבר בחמישי או בשישי - נצטרך להפריח אותם החוצה כדי שילכו לחפש מזון. 
אחרת הם עלולים למות..... אז מאוד קיווינו שהפרפרים יחכו ויתחילו לבקוע לקראת יום ראשון.
ועדיין לא קרה כלום.
ביום שבת, נסענו לקטוף פטל במשק קפלן. אחד המקומות האהובים עלינו לבילוי משפחתי.
מחבקים עץ תות במשק קפלן

ובכלל שכחנו מהפרפרים. חזרנו עייפים מאוד וישר הלכנו לנוח.
ואני.....שניה לפני שהלכתי לקרוס על המיטה....הלכתי לבדוק מה עם הפרפרים.
ומה גיליתי?

הלבנין הראשון שלנו בקע!!!

ההתרגשות היתה עצומה!
הלכתי להעיר את הבנות ושלשתנו הלכנו להביט בפלא הקסום הזה - פרפר אמיתי, זז ונושם, שאנחנו גידלנו אותו משלב הביצה - אצלנו בבית!!!

שעה ארוכה הסתכלנו איך הוא מטייל במעגלים בקרבת בית הגידול, פתחנו את החלון הגדול והנחנו אותו ליידו וחיכינו שיעוף, אך הוא לא עף.
הבנתי שדרוש לו זמן כדי לייבש ולמתוח את הכנפיים לפני שיוכל לעוף, אז הנחנו לו לנפשו והלכנו לבדוק אם עוד פרפרים בקעו.

מפה לשם..... כל אחר הצהריים בקעו עוד ועוד פרפרים מהגלמים. את כולם הפרחנו מהחלונות.
הבנות שלי רצו לפתוח להם בעצמן את בתי הגידול ולתת להם לצאת ולשבת להן על היד וכל התהליך היה מרגש ומלהיב מאוד.

כך המשכנו - עד הלילה. 

עשרות פרפרים לבנים ריחפו להם ברחבי השכונה ופיזרו אבקת פיות קסומה לכל עבר,
אבל לנו היו 200 פרפרים ורובם עוד חיכו לבקוע.

החלטתי לסגור את הקופסאות ולחכות לבוקר.
בבוקר יצאתי עם הבנות לגנים ובאמתחתי קופסאות מלאות בגלמים ופרפרים.
הילדים ראו את הגלמים שטרם בקעו וחקרו אותם בסקרנות (בלי לגעת)
בשני הגנים ערכנו טקס שחרור מרגש (בעיקר התרגשו הגננות) והפרחנו את הפרפרים אל גינות השכונה.
איחלנו להם הצלחה ושימצאו פרחים טעימים.

אחרי שהלכנו, הילדים הכינו זחל מגלילי נייר טואלט
ואנחנו חיפשנו את הפרפרים שלנו בשכונה כל השבוע. כל פעם שהבנות שלי ראו פרפר לבן הן קראו:
"הנה לבנין הכרוב שלנו!" ורצו אליו כמו שתי פיות קטנות.



1 תגובות
פרפרים בגן
25/08/2017 17:56
maayan kappah
ילדים, גינה, גן ירק, גן ילדים, פרפרים
בהמשך למפגש של ילדי הגן עם הפרפרים והזחלים שלנו
 ובהשראת עבודה משותפת שלי עם אגף החינוך לגיל הרך של עיריית נתניה,
 על הקמת גינות ירק לגני ילדים בעיר,
כתבתי סיפור קצר שמתאים לילדים צעירים מאוד...ועוסק כמובן ב.....פרפרים :-) 

בערוגת הכרובית - מאת מעיין בוניץ'-קפח



1.בגן של הדס ערוגת ירקות.

בסתיו שתלו גזר וכרובית בערוגות.

בחורף הגשם השקה את הכל

ובאביב גדלו ירקות שאפשר לאכול.


2.רונית קטפה את הגזר, יניב קטף צנונית

והדס הלכה לערוגת הכרובית.

רצתה הדס לקטוף כרובית, אבל על העלים

טיילו להם המון זחלים!


3.הדס קראה ליפית הגננת

ויפית שמחה וחייכה.

קראה יפית לכל הילדים והראתה להם את הזחלים.

"הזחלים האלה יהפכו לפרפרים"

"ניקח אותם לגן ונצפה בהם גדלים"


4.לקחה יפית את העלים והזחלים

ושמה אותם בקופסה עם ציורים של עיגולים.

כל יום הילדים קטפו עלים טריים לזחלים

וראו איך הם גדלים וגדלים.


5.ביום שבת, הילדים לא באו לגן

וכשחזרו ביום ראשון, מיהרו לראות את הזחלים שבקופסה,

אך הזחלים נעלמו!

קראה הדס ליפית הגננת

"בואי מהר! הזחלים שלנו ברחו"


6.יפית צחקה ואמרה:

"לא נעלמו. אלא התגלמו"

הראתה לילדים את הגלמים

והסבירה להם את הפלא -

הזחלים הפכו לגלמים דוממים

ובתוך הקליפה הקשה כביצה

מתרחש לו נס מופלא.


7.בעוד כמה שבועות, נגיע לגן בבוקר ותחכה לנו הפתעה

"איזו הפתעה?"

שאלו הילדים בהתרגשות

אך יפית רק אמרה:

"תגלו אם תחכו בסבלנות"


8.כל יום הלכו הילדים בבוקר לבדוק את הקופסה

וניסו לנחש מה קורה בתוך כל קליפה


9.ורק הדס לא ניסתה לנחש

היא שאלה את אמא ואמא גילתה לה בסוד

ואמרה לה לא לגלות לילדים האחרים,

כי יפית הגננת ביקשה שזו תישאר הפתעה.


10.וגם הגלמים שמרו על הסוד.

דוממים ושקטים, תלויים בחוטים דקים,

הבשילו לאט לאט

עד שיום אחד……


11.הדס הגיעה לגן ראשונה

ושכחה לרגע מהקופסה.

עידו וורד, רונית ויניב,

ישבו כולם עם הדס וחיכו ליפית.


12.וכשיפית הגיעה, הלכה מייד לבדוק -

מה קורה בקופסת ההפתעות.


13.יפית שמחה מאוד וקראה לכל הילדים לבוא לראות.

כולם יצאו אל הגינה ויפית לקחה איתה את הקופסה.

"אתם זוכרים את הגלמים?"

"כן! כן! כן" קראו הילדים

"רוצים לדעת מה קרה להם?"



14"הביטו ילדים בפלא הפלאים"

יפית פתחה את הקופסה ומתוכה פרחו המון פרפרים

"נאחל להם בהצלחה"

אמרה יפית

וכל הילדים קראו:

"בהצלחה לכם פרפרים יפים!

צאו אל השכונה וטיילו בין הפרחים!"


תמונת כחליל השברק מתוך ויקיפדיה


0 תגובות