עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
כאן אפשר להיפגש עם פרפרים.
בכל מני סוגים של מפגשים.
להטביע את היופי של הפרפר בנשמה.
להיפגש עם הסיפור של הפרפר ודרכו ללמוד על יצירת היופי בחיים.
כמה היא לפעמים לא פשוטה ורצופה מאבקים ואיך אפשר להושיט יד כשרואים מישהו שנאבק לשרוד או לפרוח
או להפוך לפרפר

הי. אני מעיין.
ב 4 השנים האחרונות עסקתי בחינוך סביבתי. בין היתר כתבתי תכניות והשתלמויות להקמת גינות פרפרים ולגידול פרפרים, גידלתי פרפרים והקמתי גינות מושכות פרפרים. וכמו שאפשר להבין.....
הראש שלי מלא בפרפרים. גם הלב. ועכשיו גם הבטן כי אני מתרגשת.
יוצאת לדרך חדשה של עיסוק במה שאני אוהבת.
מוזמנים לעקוב ולהישאר מעודכנים.
מבטיחה שיהיה מעניין
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
גינה  (3)
ילדים  (3)
פרפרים  (3)
גלמים  (1)
גן ילדים  (1)
גן ירק  (1)
זחלים  (1)
ארכיון
קישורים

פרפרים בבית - חלק 2

29/08/2017 22:11
maayan kappah
פרפרים, ילדים, גינה, גלמים
בפרק הקודם.....!!!

השארתי אתכם עם הזחלים שלנו, שהפכו לגלמים ושנותר לנו רק לחכות שיבקעו מהם פרפרים.

קשה לתאר כמה מוזר התהליך הזה, גידול הזחלים וטיפול בהם ואז לראות איך הם הופכים מיצורים רעבים וזוחלים ללא הפסקה - לגושים קשים ודוממים, תלויים מתקרת בית הגידול השקוף שלהם.

חוויה מוזרה הדורשת איפוק ואמונה.

לפחות לא הייתי צריכה לנקות יותר קקי של זחלים 
קקי של זחלים

הגלמים

פינת הפרפרים במרפסת


בכל אופן, עבר בערך שבוע וכלום לא קרה.
המשכנו לשמור בקנאות על בתי הגידול - מכוסים בבד טול לאוורור ולהגנה מפני טורפים וטפילים וכל יום הלכנו לבדוק מה נשמע.
הבנות שלי כבר התייאשו. החתולה ניסתה מדי פעם לגלגל איזה קופסה אל הרצפה (וטופלה ביד נחושה) ורק אני המשכתי כל יום להגיע ולבדוק מה עם הפרפרים.
לקראת סוף השבוע, הכנתי את הגננות של הבנות שלי, שאולי ביום ראשון יהיו פרפרים ושאני רוצה להביא אותם לגן לעשות טקס שחרור.
אך לא באמת ידעתי אם זה יצליח - אם הפרפרים יתחילו לבקוע כבר בחמישי או בשישי - נצטרך להפריח אותם החוצה כדי שילכו לחפש מזון. 
אחרת הם עלולים למות..... אז מאוד קיווינו שהפרפרים יחכו ויתחילו לבקוע לקראת יום ראשון.
ועדיין לא קרה כלום.
ביום שבת, נסענו לקטוף פטל במשק קפלן. אחד המקומות האהובים עלינו לבילוי משפחתי.
מחבקים עץ תות במשק קפלן

ובכלל שכחנו מהפרפרים. חזרנו עייפים מאוד וישר הלכנו לנוח.
ואני.....שניה לפני שהלכתי לקרוס על המיטה....הלכתי לבדוק מה עם הפרפרים.
ומה גיליתי?

הלבנין הראשון שלנו בקע!!!

ההתרגשות היתה עצומה!
הלכתי להעיר את הבנות ושלשתנו הלכנו להביט בפלא הקסום הזה - פרפר אמיתי, זז ונושם, שאנחנו גידלנו אותו משלב הביצה - אצלנו בבית!!!

שעה ארוכה הסתכלנו איך הוא מטייל במעגלים בקרבת בית הגידול, פתחנו את החלון הגדול והנחנו אותו ליידו וחיכינו שיעוף, אך הוא לא עף.
הבנתי שדרוש לו זמן כדי לייבש ולמתוח את הכנפיים לפני שיוכל לעוף, אז הנחנו לו לנפשו והלכנו לבדוק אם עוד פרפרים בקעו.

מפה לשם..... כל אחר הצהריים בקעו עוד ועוד פרפרים מהגלמים. את כולם הפרחנו מהחלונות.
הבנות שלי רצו לפתוח להם בעצמן את בתי הגידול ולתת להם לצאת ולשבת להן על היד וכל התהליך היה מרגש ומלהיב מאוד.

כך המשכנו - עד הלילה. 

עשרות פרפרים לבנים ריחפו להם ברחבי השכונה ופיזרו אבקת פיות קסומה לכל עבר,
אבל לנו היו 200 פרפרים ורובם עוד חיכו לבקוע.

החלטתי לסגור את הקופסאות ולחכות לבוקר.
בבוקר יצאתי עם הבנות לגנים ובאמתחתי קופסאות מלאות בגלמים ופרפרים.
הילדים ראו את הגלמים שטרם בקעו וחקרו אותם בסקרנות (בלי לגעת)
בשני הגנים ערכנו טקס שחרור מרגש (בעיקר התרגשו הגננות) והפרחנו את הפרפרים אל גינות השכונה.
איחלנו להם הצלחה ושימצאו פרחים טעימים.

אחרי שהלכנו, הילדים הכינו זחל מגלילי נייר טואלט
ואנחנו חיפשנו את הפרפרים שלנו בשכונה כל השבוע. כל פעם שהבנות שלי ראו פרפר לבן הן קראו:
"הנה לבנין הכרוב שלנו!" ורצו אליו כמו שתי פיות קטנות.



ליאורה און
30/08/2017 08:09
מקסים, סיפורי פרפרים ופיות
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: